הַאֵין לָהּ צָרִי לְאוֹתָהּ הַשְּׂרִיטָה
כְּ"יוֹיוֹ" נִמְשָׁךְ וּמִיָּד גַּם נִרְתָּע?
הָרֵי מְיַחֵל הוּא אֶל אוֹר וְשַׁלְהֶבֶת
אֶל חֵיק מְחַבֵּק שֶׁל אִשָּׁה שֶׁאוֹהֶבֶת.
וְעִם הַגִּיעוֹ הוּא נִטְמַע בַּהִלָּה
שֶׁל אוֹר הַפְּלָאוֹת הַסָּפוּן בְּכִלָּה
מוּגָן וּמְזֻכָּךְ מֵרְבָב וְיַתּוּשׁ
כָּךְ לִבּוֹ יְרַטֵּט, יַעֲלֹץ וְיָחוּשׁ.
וּפָתוּחַ הָאִישׁ אָז אֲחוּז תַּאֲוָה
לְגִרְגּוּר מְרֻגָּשׁ וּמִלְמוּל אַהֲבָה
וּפוֹרֵץ מִגִּדְרוֹ וְיוֹצֵא מִכֵּלִים
רַק שְׂפָתָיו הַנּוֹשְׁקוֹת חֲשׁוּקוֹת מִמִּלִּים…
וְאוֹתָהּ הָאִשָּׁה הַגְּדוּשָׁה אָהֲבָה
בִּשְׁבִילָהּ בִּשְׁבִילוֹ לֹא תִּטֹּשׁ יְהָבָהּ.
אָנָּא, אָהוּב, אַל תִּגְנֹז בִּמְעָרוֹת
הָאוֹר בּוֹ זָּכִיתָ הוּא אוֹר יְּקָרוֹת.

לפתע בנשף הלילה הופיעו מילים

נדחקות זו על זו תילי תילים

רפות, עמומות,מתנצלות קמעא

מחתה בגב ידה את הדימעה

השליכה לאחור כלאחר יד

מבלי לתמוה מבלי לשאול

את שלמת היגון ובגדי השכול

נערכת לגאות מחודשת

בים אהבתה המאוששת

• אַתְּ אוֹהֶבֶת חֲרִיזָה – אָמַר,
  מִן טַעַם חֲמַצְמַץ וָמַר,
  סָפֵק שׁוֹאֵל סָפֵק מְצַיֵּן,
  סָפֵק מְמַיֵּן
  וְחָטְמוֹ הַמְּעֻקָּם מִשּׁוּם מָה
  תָּחוּב אֵי שָׁם גָּבוֹהַּ בַּשְּׁמָמָה.
  חִיְּכָה לְאִשּׁוּר
  בְּהוֹסִיפָהּ מִלּוֹת קִשּׁוּר.לִפְעָמִים צָרִיךְ לִשְׁבֹּר… אֶת הֶחָרוּז –
  פָּזַל
  וְלֹא יָדְעָה אִם נָזַל
  גַּם שֶׁמֶץ בּוּז… לֶחָרוּז
  וְהִיא, שֶׁחִיּוּכָהּ נוֹתָר פָּתוּחַ
  תָּלוּי וּמִתְנַפְנֵף בָּרוּחַ
  רַק הִנְהֲנָה, מְהַדְהֶדֶת בְּשׁוּלֵי הַמִּלָּה "לִפְעָמִים" …
  חֲרוּזִים צָרִיךְ לִשְׁבֹּר
  אֲפִלּוּ לִקְבֹּר
  לִפְעָמִים
  לִתְלוּשׁ מִלִּים,
  אוֹ שְׁטוּת,
  לְהַכְלִיב בְּחוּט,
  לִדְקֹר
  לִתְפֹּר
  בִּטּוּיִים פְּרוּמִים…
  לִפְעָמִים…
  צָרִיךְ? הִרְהֲרָה
  אוֹ סְתָם
  לִפְעָמִים
  לַהֲפֹךְ אֶת הַקְּעָרָה
  לָצֵאת מֵהַשִּׁגְרָה…
  כִּי חֲרִיזָה שְׁגוּרָה
  נִדְחֶקֶת לַמְּגֵרָה…
  וְאוּלַי דַּוְקָא
  מִלָּה זָרָה אוֹ מוּזָרָה
  לִפְעָמִים מְעִירָה…
  וְאָז נִזְכְּרָה
  בָּאִישׁ שֶׁלָּהּ
  שֶׁדָּבַק בִּתְזָזִית
  בַּחֲרוּזִית
  בִּגְלָלָהּ
  וְשָׁלַח מִלָּה…
  וְעוֹד מִלָּה…
  בִּשְׁבִילָהּ
  וְלֹא כִּלָּה
  וְחָפַר וְהֶעֱלָה
  וְעִטֵּר הִלָּה…
  בָּעֱזוּז
  לֶחָרוּז…
  וּלְבָבוֹ נָהָה לִנְבֹּר
  לִשְׁלֹף מִנִּבְכֵי הַבּוֹר
  מִלָּה אַחַר מִלָּה
  בִּשְׁבִילָהּ…
  חִזּוּרִים בַּחֲרוּזִים-
  חָרַז
  אָז…
  חֲרוּזִים צָרִיךְ לִשְׁבֹּר?
  לִפְעָמִים…..

לֹא רַק אַתְּ -הוּא אָמַר- הַזְּקוּקָה
כִּי אֲנִי לָךְ נִצְרָךְ לֹא פָּחוֹת
לְמַלֵּא אֶת נַפְשִׁי הָרֵיקָה
שֶׁתִּהְיִי לִי גַּם אֵם גַּם אָחוֹת
וּלְבָבִי מִתְרוֹנֵן שׁוּב לָדַעַת
שֶׁאוֹתוֹ הָרָצוֹן מְפַעֵם
לֹא אֲנִי בִּלְבַדִּי מְשֻׁגַּעַת
כִּי שְׁנֵינוּ, וְזֶה מְנַחֵם.

זֶה הָיָה לְפָנִים וְלִפְנֵי שָׁנִים
וְהָיָה בּוֹ מִן יֹפִי מַרְעִישׁ
כֵּן, הָרוּחַ סָעַר וְנָשַׁב בַּקָּנִים
וְהָמְתָה הָאִשָּׁה אֶל הָאִישׁ.
וְעַכְשָׁו אֵיךְ תִּשְׁאַל כְּשֶׁקּוֹפְאִים אֲגַמִּים
וְהָאֵשׁ נִסְתַּגְּרָה בַּמַּרְתֵּף
וְסוֹגְרִים שָׁבוּעוֹת עַל לֵילוֹת וְיָמִים
וְנִצָּן שֶׁלִּבְלֵב מִתְכּוֹפֵף.
וְעוֹלָם לוֹ נוֹהֵג וְעוֹשֶׂה כְּחֶפְצוֹ
וּמַחְרִיב וְהוֹרֵס מִגְדָּלִים
וּבְעוֹד שְׁעוֹן הַחוֹל לֹא עוֹצֵר מֵרוֹצוֹ
אִילָנוֹת מַשִּׁירִים הֶעָלִים.
כֵּן הָרוּחַ סָעַר, הָעֵינַיִם בָּרְקוּ
וְהָיָה אָז כֹּה טוֹב וְנָעִים
אַךְ הָאוֹר הֶעֱכִיר חַלּוֹנוֹת נִטְרְקוּ
וְקָשֶׁה גַּם לִשְׁלוֹת גַּעְגּוּעִים.

כְּבָר דִּמִּיתִי כִּבּוּי מְאוֹרוֹת
וְשֶׁקֶט אָפֹר וּמַשְׁמִים
בְּלִי פְּסָגוֹת וּלְלֹא מַהֲמוֹרוֹת
בְּלִי נַחְשׁוֹל מְסֹעָר בַּדָּמִים.
וְהִנֵּה רַק קוֹלְךָ הִתְנַגֵּן
לֹא חָשׁוּב מָה הָגָה מָה אָמַר
וְקָרְסוּ כָּל חוֹמוֹת הַמָּגֵן
וְזִנַּקְתִּי לָרוּץ אֶל הָהָר.
נִפְרְצוּ בִּי מִלִּים עֲצוּרוֹת
בִּנְחִישׁוּת וּבְחֹם בְּלִי פִּקְפּוּק
וְתָמַהְתִּי כֵּיצַד בִּצְרוֹרוֹת
הֵן זוֹרְעוֹת בִּי גַּלִּים שֶׁל סִפּוּק.
הִתְכַּרְבַּלְתִּי בְּךָ בִּנְהָרָה
וְהַכֹּל שׁוּב נֵעוֹר מֵחָדָשׁ
לֹא הֵבַנְתִּי אֶת מָה שֶׁקָּרָה
וְחוֹלֵל בִּי פְּלָאוֹת וְרָגַשׁ.
רַק כָּתַבְתָּ אֵלַי לִי זָקוּק
לָחוּשׁ שֶׁזּוֹרְמִים בִּי חַיִּים
וְנִפְצַח הַקוֹדוֹן הֶחָקוּק
הַמּוֹחֶה בְּאַחַת חֳלָיִים.
כִּי פִּתְאוֹם מֵחָדָשׁ הִתְלַקֵּחַ
הָאוּד שֶׁחָשַׁשְׁתִּי כָּבָה
וּפָתַחְתִּי דַּלְתִּי לָאוֹרֵחַ
שֶׁכִּנִּיתִי בַּשֵּׁם אַהֲבָה.